top of page
אז נתחיל בזה שכן! קראתם נכון, גם בנות מזמינות את הבנים לרקוד. שיוויון אמרנו?
בלי קשר, שיוויון או לא, מצאנו את זה מעניין שמשני המינים יש אותם החששות, אבל ברגע שעושים את זה, הבטחון העצמי עולה, ההרגשה משתנה, ואתם משתפרים בהמון מובנים מעבר לריקוד, שעליהם נפרט בכתבה זו בהמשך.
אז בוא נתחיל דבר דבר.
אם קרה לכם שהזמנתם מישהו/י לרקוד, והיא או הוא אמרו לכם "לא".
אם קרה לכם שאתם רק בתחילת הדרך בעולם הסלסה, וקיבלתם אומץ, הזמנתם מישהו/י לרקוד, והם שאלו אם אתם מתחילים וכשאמרתם שכן, היא/הוא אמרו "לא תודה".
או אולי קרה לכם שהזמנתם מישהו/י ובאמצע הריקוד עזבו אותכם במרכז הרחבה כי לא "עניתם לציפיות" של רמת הריקוד שלכם לרמה שלו/ה?
אז קודם כל, זה דבר שלצערנו קורה.
בעיקר במועדונים גדולים, שאליהם יוצרים אנשים ש"רוקדים כבר שנים סלסה".
למה במרחאות?
ללמוד איתנו סלסה ובצ'אטה מהצעד ה-1 - ⭐️ סניפים ברחבי הארץ ⭐️
בגלל שיש כל כך הרבה אנשים שאומרים שהם רוקדים סלסה הרבה שנים, אבל בפועל בקושי יודעים לעשות צעדי בסיס או ואריאציות ברמה של ריקוד בסיסיס.
במועדונים הגדולים יש מושג חדש שנקרא "סנוביזם".
ניתן למצוא את ה"מקובלים" או "הרקדני/ות" הטובים נמצאים בנקודה ספציפית של המועדון, ואלו שמתחילים, יש להם מיקום אחר, ואלו שמתביישים במיקום אחר, וכו' וכו' וכו'
וכך נוצר פיצול בין האנשים, ולצערנו זו אחת מהסיבות שהרבה אנשים נפגעים ולוקחים באופן אישי כשאומרים להם "לא", ולא משנה מה הייתה הסיבה שקיבלו "לא", ולא חוזרים יותר לרקוד.
אז איך להימנע ממצבים לא נעימים?
איך כן להזמין?
מה לומר?
איך?
באיזה תזמון?
באילו מקומות יותר קל לעשות את זה?
וכמו שהבטחנו- מה היתרונות בלהזמין מישהו/י לרקוד?
במועדונים הגדולים יש מושג חדש שנקרא "סנוביזם".
ניתן למצוא את ה"מקובלים" או "הרקדני/ות" הטובים נמצאים בנקודה ספציפית של המועדון, ואלו שמתחילים, יש להם מיקום אחר, ואלו שמתביישים במיקום אחר, וכו' וכו' וכו'
וכך נוצר פיצול בין האנשים, ולצערנו זו אחת מהסיבות שהרבה אנשים נפגעים ולוקחים באופן אישי כשאומרים להם "לא", ולא משנה מה הייתה הסיבה שקיבלו "לא", ולא חוזרים יותר לרקוד.
אז איך להימנע ממצבים לא נעימים?
איך כן להזמין?
מה לומר?
איך?
באיזה תזמון?
באילו מקומות יותר קל לעשות את זה?
וכמו שהבטחנו- מה היתרונות בלהזמין מישהו/י לרקוד?
הנה כמה טיפים ל"איך להזמין מישהו/י לרקוד"
תבואו בבטחון. כן כן. גם אם אין לכם בטחון, תעמדו זקוף, ותיגשו להזמין מבלי להתבייש. אם מישהו/י ניגשים שפופים להזמין מישהו/י לרקוד, זה כבר נראה פחות טוב, אז קודם כל תעמדו זקוף, זה כבר משפר את המראה שלכם, את הבטחון ואת הדרך לגשת לבחור/ה.
תסתכלו בעיניים- גם אם זו פעם 1 שלכם בסלסה, גם אם זו הפעם הראשונה שאתם מזמינים מישהו/י לרקוד, כשאתם מזמינים, תסתכלו לו/ה בעיניים- זה כבר מרמז על אופי בטוח יותר.
איך לגשת? מהצד. כלומר, בדרך כלל לא באים מול הפנים של בנאדם ומזמינים אותו/ה לרקוד, ו/או לא תופסים לו/ה את היד. מה כן?
ניגשים עם כיוון הכתף שלכם אל מי שברצונכם להזמין, להגיש את היד קדימה, ותשאלו בחיוך- "רוצה לרקוד?" או "אפשר להזמין אותך לרקוד?"
נגיד ועשיתם את כל זה, אבל עדיין קיבלתם "לא".
מה עושים?
הטעות הנפוצה היא שאם הזמנתם מישהי/ו שעומד במיקום ספציפי במועדון, והוא או היא אמרו לכם לא, אז ניגשים לבחור/ה בעומד לידו/ה או באותו האזור וזו טעות חמורה.
בגלל שמי שראה שאמרו לך "לא", הסיכוי שאחד אחר באותו מיקום יגיד לכם "כן" יורד באחוזים מאוד גבוהים, ואין מה לשקר- זה מרגיש משפיל.
אז מה כן עושים אם אמרו לך "לא"?
עוברים למיקום אחר במועדון ומזמינים מישהו/י אחרים שלא ראו שאמרו לכם "לא", אז הסיכוי שתקבלו "כן" גבוהה בהרבה.
בנוסף מה שניתן לעשות זה, לחכות לשיר הבא.
בגלל שבסלסה, ברחבי העולם, נהוג כל שיר לרקוד עם מישהו/י אחר/ת, ברגע שנגמר שיר, ואתם רואים מישהו/י שרקדו, ניתן מייד לגשת אליהם (בצורה מנומסת כמובן) ולשאול אם מעוניינים לרקוד גם את השיר הבא.
מי שרוקד, וכבר ברחבה, וכבר במומנטום של ריקוד, הסיכוי שיגיד "כן" גבוה בהרבה.
תלמידה שלנו סיפרה לנו שהיא ממש מתלהבת מהקונספט שיצרנו, בגלל שעשינו מסיבות סלסה, רק לתלמידים של בית הספר, מקום שנותן תחושה של בטחון ונוחות לבוא ולתרגל מה שלומדים בשיעורים שלנו.
ובגלל שזה רק לתלמידים, אז כולם מרגישים באותה הסירה, האווירה מאוד נוחה, חמימה, כיפית ומפרגנת, ואצלנו באמת כולם רוקדים עם כולם וכולם/ן אומרים/ות תמיד "כן" למי שמזמין אותם.
מה היתרונות בללמוד איך להזמין ו/או בלהזמין מישהו/י לרקוד?
אתם משפרים את הביטחון העצמי שלכם. הטעות הנפוצה של אנשים שהם עומשים או יושבים בצד ומחכים שמישהו יזמין אותם- BIG NO NO!
כשמחכים שמשהו יקרה- הוא בדרך כלל לא קורה, אלא אם אנחנו גורמים לו לקרות.
סיפור אישי- במשך שנים ישבתי בצד וחיכיתי שיזמינו אותי, ואז כשהזמינו אותי, מייד אמרתי "לא" בגלל שהתביישתי.
אבל, ערב 1 החלטתי שדיי. מספיק לשבת והגיע הזמן לעשות. קמתי מהכיסא והזמנתי לריקוד. מאותה השניה, לא ירדתי מהרחבה. קיבלתי ביטחון להמזין וגם בגלל שראו אותי רוקדת, התחילו להזמין אותי כל הזמן, וככה יצרתי לעצמי "לופ" חדש של בטחון וריקוד.
תכירו יותר אנשים. ברגע שאוזרים אומץ ומזמינים לרקוד, מתחילים להכיר אנשים מדהימים, שעם הזמן הופכים גם להיות החברים שלכם בין אם לריקוד או לחיים עצמם
אתם לומדים דברים חדשים על עצמכם.
כאשר אנו פועלים באופו שונה מ"ההרגלים" שלנו או מה"פחדים" שלנו, אנחנו מתחזקים ומתעצמים.
ברגע שניגשים אל האתגר, מתחיל השיפור הפנימי האמיתי.
פרקטיקה פרקטיקה פרקטיקה!
כמה שבנאדם ילמד לרקוד, אם הוא לא מבצע בפועל מה שהוא לומד, הוא לא באמת יידע לרקוד.
זה כמו שמישהו ילמד להיות שף, אבל לא באמת יכין אוכל, אז הוא בחיים לא יהיו שף.
מן הסתם, אתם באים ללמוד סלסה אצלנו בשביל הכיף, אבל כל הכיף בללמוד לרקוד, זה לבוא אלינו ולרקוד את מה שלומדים איתנו בשיעורים- בשביל זה אתם באים לא?
bottom of page