top of page
למוזיקת סלסה יש קצב מורכב וכלים רבים שמשתתפים על מנת ליצור את ההרמוניה המוזיקאלית שרבים מגדירים כשמחה מוזיקה עם חיים הבנת הקצב יכולה לעזור לכם למצוא את הפעימה הראשונה או את הפעימה השנייה, כך שתדעו מתי להתחיל לרקוד.
לא בהכרח כל הכלים הללו ישמשו במוזיקת סלסה, וגם כאשר כן, המקצב שכל כלי מנגן יכול להשתנות לאורך המוזיקה - חלקם נכנסים במהלך הפזמון ואחרים בבית. לפעמים כלי ינגן וריאציה על המקצב הבסיסי המוצג כאן. כמו רוב המוזיקה האפרו-קובנית, מקצבי סלסה מבוססים על תבניות קלאווה. מקצבים אלה יכולים לפעמים להישמע מעט מבלבלים, לכן במאמר זה נחקור כיצד לנגן ולזהות את חלקי כלי ההקשה הבסיסיים הנפוצים ביותר במוזיקת סלסה- אשר הם אלו שנותנים את הבסיס לקצב של השירים והתחושה של המקצב הלטיני.
Bachata Demo- הדגמת שיעור בצ'אטה ביה"ס סאבור לטינו- סניף רמת גן
מקצבי סלסה מבוססים על קלאווה הסון או הרומבה וניתן לנגן בהם ביחס של 2:3 או 3:2. כל כלי הקצב בהרכב
סלסה מנגנים חלקים שמתאימים לקלאווה. להסבר על הכלים של מוזיקת הסלסה- לחצו כאן. חלקים אלה כוללים
את הפסנתר המונטונו, הבס והקונגה טומבאו. בנוסף, כלי הנשיפה, והמקצבים הקוליים נופלים על פעימות
מסוימות יחסית לקצב הקלאווה.
למרות שהסון קלאווה הוא התבנית הקצבית הבסיסית הנפוצה ביותר בסלסה, גם הרומבה קלאווה נפוצה מאוד
וכל תבנית נותנת "פיל" שונה לשיר ולקצב של המוזיקה. סגנונות כמו גואגואנקו ומוזמביק משתמשים ברומבה
קלאווה ולעתים קרובות מציעים הזדמנויות לאלתור נוסף בתוך עיבוד השיר.
מוזיקת הסלסה מבוססת בעיקר על סגנונות קובנים, אך היא גם התפתחה כפורמט פופולרי של הרכבי ריקודים
באולמות ריקודים מהלהקות הקובניות והפורטוריקניות בניו יורק בשנות ה-50 וה-60.
קלאווה
קלאווה הוא מחזור קצבי בן שני תיבות הנגזר מתבנית הפעמון האפריקאי. יש בו שלוש הקשות בתיבה אחת ושתי
הקשות בתיבה השניה. לדוגמה, אם מנגנים תחילה את התיבה עם שתי הקשות, הקלאווה נקרא 2:3. ואם
מתחילים משלוש הקשות בתיבה הראשונה- הקלאווה נקרא 3:2.
זה חשוב בגלל שהתיבה איתה מתחילים את המקצב, מזהה את הקלאווה ומכתיבה את המקצב של השיר.
מקצבי קלאווה בסלסה כוללים גם קלאווה סון וגם קלאווה רומבה.
אם משנים את התיבות בטעות, זה עניין גדול. זה נקרא
קרוזאדו או חציית הקלאווה. במקרים נדירים, ייתכן שתשמעו נגנים מתקדמים חוצים חלק ממשפט כבחירה
מוזיקלית, אבל לא את קצב הקלאווה הבסיסי. הוא נשאר זהה לאורך כל השיר.
קלידים/פסנתר
המונטנו הינו המקצב שהפסנתר נותן והוא זה שמגדיר את ההרמוניה והקצב של השיר- מהיר או איטי. יש לו גם
הדגשות אשר עוזרות לתאם בין הקלאווה לבין שאר הכלים והזמרים במוזיקת הסלסה. המונטונו חוזר בלופ
שנקרא ריף;- ברוב השיר, וכך עוזר לזמרים, למאזינים ולרקדנים לזהות איפה ה-1 בשיר. אלא אם באמצע השיר
הפסנתרן יוצא לקטע סולו- אילתור, או לחלק סי (פארט סי) במוזיקה, ואז חוזר בחזרה למקצב הרגיל של
המוסיקה.
בס-טומבאו
מנוגן על ידי גיטרת באס ומשלים את ההרגשה והמקצב של השיר, יש שמגדירים אותו כפעימות הלב והנשמה של הסלסה.
טימבלס
הטימבלס הם תופים עם קונכיות מתכת ועור תוף יחיד. במקור נבנו מהקערות ששימשו לעיבוד קנה סוכר.
נגני טימבל נקראים טימבאלרוס, והם מנגנים מגוון מקצבים על התופים, פעמוני פרה, בהתאם להגדרה. מקצבים אלה כוללים בעיקר קסקרה, פעמון ממבו, מוזמביק, תבניות צ'ה צ'ה, ובמבה 6/8.
קונגאס
תופי קונגה נקראים למעשה טומבאדורה בקובה ובחלקים אחרים של אמריקה הלטינית. השם קונגה מגיע ככל הנראה מהפופולריות של הכלי על ידי דזי ארנז בתוכניות טלוויזיה שהופקו בארצות הברית.
הדפוס העיקרי המנוגן על קונגות בהרכב סלסה הוא קונגה טומבאו, המכונה גם "מרצה", הוא כולל סלאפ ושני צלילים פתוחים כקצב בסיסי עם משיכות עקב ואצבעות הממלאות את הקצב ביניהן.
bottom of page