לימודי סלסה ובצ'אטה- למתחילים! ביה"ס סאבור לטינו. סניף רמת - גן.
באוזה נולד בהוואנה ב-1911 ולמד מוזיקה בקונסרבטוריון מקומי. הוא הצטרף לסימפוניית הוואנה בגיל 16, בעודו כבר מנגן ג'אז עם קבוצות מקומיות. ב-1930 עבר לניו יורק, שם ניגן עם הזמר ומנהיג הלהקה נובל סיסל. באוזה הפך למנהל מוזיקלי של תזמורת צ'יק ווב וניגן סקסופון וחצוצרה בלהקות של פלטשר הנדרסון, דון רדמן וקאב קאלווי.
באוזה נולד בהוואנה ב-1911 ולמד מוזיקה בקונסרבטוריון מקומי. הוא הצטרף לסימפוניית הוואנה בגיל 16, בעודו כבר מנגן ג'אז עם קבוצות מקומיות. ב-1930 עבר לניו יורק, שם ניגן עם הזמר ומנהיג הלהקה נובל סיסל. באוזה הפך למנהל מוזיקלי של תזמורת צ'יק ווב וניגן סקסופון וחצוצרה בלהקות של פלטשר הנדרסון, דון רדמן וקאב קאלווי.
מריו באוזה.
דיזי ביבופ גילזפי.
צמיחת הג'אז האפרו-קובני נמשכה במרץ בשנות החמישים. בדצמבר 1950 הקליט המפיק נורמן גרנץ את סוויטת הג'אז האפרו-קובנית המצליחה, שהציגה את תזמורת המאצ'יטו יחד עם הסולנים צ'רלי פארקר בסקסופון אלט, באדי ריץ' בתופים, פליפ פיליפס בסקסופון טנור והארי ("מתוקים") אדיסון בחצוצרה, עם עיבודים של ארתורו ("צ'יקו") או'פאריל. גם מוזיקאים בקובה, בראשם הפסנתרנים פרנק אמיליו פלין ורמון ("בבו") ואלדס, שמרו על קשר ותרמו לפיתוח הסגנון החדש הזה. "Con Poco Coco" של Valdés, שיצא ב-1952, הפך לג'אם סשן האפרו-קובני המאולתר באופן ספונטני שידוע שהוקלט.
ככל שהעדפות הקהל התפתחו והתמריצים הכלכליים למוזיקאים פחתו בשנות ה-50, הלהקות הגדולות החלו להתמוסס. ג'אז אפרו-קובני התחיל להיקרא ג'אז לטיני, ככל הנראה מסיבות שיווקיות, והמוזיקה, כמו הג'אז עצמו, החלה להתבצע על ידי קבוצות קטנות יותר. הפסנתרן ג'ורג' שירינג ונגן כלי ההקשה Cal Tjader היו מובילי המגמה הזו בג'אז הלטיני בחוף המערבי של ארה"ב. שניהם הובילו שילובים קטנים, הפיקו הקלטות רבות והופיעו במופעי ג'אז לטיני בולטים אחרים, כמו הפסנתרן אדי קאנו, הבסיסט אל מקיבון ונגן כלי ההקשה ווילי בובו.
מתופפים אפרו-קובניים מילאו תפקיד מהותי בהתפתחות הג'אז הלטיני מסוף שנות ה-40 ועד שנות ה-60, והעניקו לז'אנר הבלתי נדלה לכאורה של תבניות, ביטויים וסגנונות קצביים. נגני קונגה ובונגו, כמו קנדידו קמרו, מונגו סנטמריה, ארמנדו פרזה, קרלוס ("פאטו") ואלדס, פרנסיסקו אגואבלה, וחוסה ("בויו") מנגואל הפכו לנוכחות בכל מקום בהקלטות הג'אז הלטיני ובג'אם סשנים של אלה.
מוזיקאי ג'אז לטיני מבוססים רבים הוסיפו לרפרטואר שלהם את מנגינות הבוסה נובה של אנטוניו קרלוס ג'ובים. (למרות שלפעמים נכלל תחת הכותרת של ג'אז לטיני, המיזוג של מוזיקה ברזילאית עם ג'אז ראוי לכינוי משלו כג'אז ברזילאי).
משנות ה-70 ואילך, התפתחות הג'אז הלטיני התאפיינה בחקר מסורות לאומיות מגוונות ובגישור בין גבולות מוזיקליים. דורות חדשים של מוזיקאים הרחיבו את הבסיס האפרו-קובני של המוזיקה על ידי הוספת אלמנטים ממסורות אחרות של אמריקה הלטינית. יתרה מכך, כשגל של נגנים צעירים - כולל מבצעים וירטואוזים בפסנתר, חליל, סקסופון וחצוצרה - הביא את הניסוח והניסוח האינסטרומנטלי של מוטיבים ומנגינות קובניות ופורטו-ריקניות למוזיקה, התלות הקודמת של הסגנון בנגני כלי הקשה החלה להתמעט.
התזמורת הקובנית Irakere הייתה בין ההרכבים הסמליים של העשור הזה. בראשותו של הפסנתרן ז'סוס ("צ'וצ'ו") ואלדס (בנו של Bebo Valdés) ובהשתתפות סולנים כמו נגן הקלרינט-סקסופוניסט Paquito D'Rivera והחצוצרן Arturo Sandoval, הלהקה זכתה להכרה בזכות המיזוג החדשני שלה בין ג'אז, מוזיקה מערבית קלאסית, רוק, funk, ומוזיקה דתית אפרו-קובנית, כפי שמודגם באוסף The Best of Irakere (1994).
מה ההבדל בין ג'אז לג'אז לטיני?
ההבדל העיקרי בין ג'אז אמריקאי מסורתי לג'אז לטיני הוא שסגנונות ג'אז לטיני כוללים מוזיקה קובנית, קריבית ואמריקה הלטינית. הצליל המתקבל הוא אנרגטי מאוד, בדרך כלל בעל תחושה ידידותית יותר לריקוד.
במקרים רבים, לגובה הצליל בג'אז לטיני יש גם רישום גבוה יותר בהשוואה לגרסאות מסורתיות יותר. עם זאת, זו לא בהכרח דרישה בג'אז לטיני, כך שהרשמים יכולים להיות גם דומים.
תמצאו גם כלים בג'אז לטיני שאינם בשימוש בג'אז מסורתי. בעוד ערכות תופים, בסים, סקסופונים וחצוצרות הם כמעט אוניברסליים בג'אז, מוזיקת ג'אז לטיני יכולה לכלול גם טימבלים, קלאבים, קונגות, בונגו וכלי נגינה אחרים הפופולריים בקובה, אמריקה הלטינית ואפריקה.
מהם סוגי הג'אז הלטיני?
כמו בג'אז בכללותו, יש מספר תת-ז'אנרים של ג'אז לטיני. בעוד שג'אז לטיני מכונה לפעמים ג'אז אפרו-קובני, יש שמתייחסים לג'אז אפרו-קובני כתת-ז'אנר משלו. דפוסי קצב קובניים נחשבים מבוססי קלאב וכוללים מקצבים כמו צ'ה-צ'ה-צ'ה, ממבו, רומבה וסונגו.
עם זאת, אלו אינן הגרסאות היחידות. דוגמה נוספת היא הג'אז האפרו-פרואני, שנבע מאפריקאים שהובאו לפרו על ידי קולוניסטים ספרדים. הוא משתלב בהשפעות מערב אפריקאיות עם צלילים מקומיים, כולל כלים כמו הקאג'ון הפרואני וקיג'דה דה בורו.
מהם הכלים העיקריים בג'אז לטיני?
כלי ג'אז לטיני כוללים בעיקר את אלה שתמצאו בצורות מסורתיות יותר של ג'אז אמריקאי. חצוצרות, סקסופונים, ערכות תופים, בס וקלאסיקות דומות נוכחים לעתים קרובות. עם זאת, תמצאו גם כלי נגינה המשקפים את ההשפעות הלטיניות בז'אנר, במיוחד כלי הקשה.
מכיוון שהג'אז הלטיני מגיע בסוגים שונים, הכלים הנוכחיים משתנים. מדי פעם נעשה שימוש בקונגה ובונגו, כמו גם בקלאווה (Clave), בגוויירו וטימבלס. אולי תשמעו פעמוני פרות (קמפנה) או קג'ונים, כמו גם מרקאס.